להיות הורים גרושים – זה קשה, להיות ילד להורים גרושים – קשה שבעתיים

גירושין – הינה תופעה אוניברסלית, גלובאלית, המאפיינת את החברה בת זמננו. במדינות מערביות רבות, ובכללן ישראל, שיעורי הגירושין עולים מעשור לעשור וכיום כשליש מהמשפחות בישראל חוו גירושין. מדובר בתופעה חברתית מורכבת, שהיא חלק ממאפייני העידן הנוכחי – אשר בו, מצד אחד, מקודם חופש בחירה לפרט ומצד שני, מוטלת עליו החובה לדאוג לשלום ילדיו.

בישראל חיים כחצי מיליון ילדים להורים גרושים והגידול המתמשך במספרם גבוה ממגמת הגידול של ילדים באוכלוסייה. למרות היקף התופעה והשלכותיה, לא קיימת בישראל די מודעות להשפעות הרחבות והרב-מימדיות של גירושין על החברה בכלל, ועל ילדים בפרט.

לתהליכי גירושין השלכות רגשיות, תפקודיות, בריאותיות וכלכליות – ורבות מהן נמשכות גם שנים רבות אחרי אירוע הפרידה עצמו. מחקרים רבים מגדירים משבר זה עבור הפרט כחוויה של אובדן, הדומה לתהליכי עיבוד של אבל. זוגות רבים במצבי גירושין חווים מצוקה רגשית קשה באופן שפוגע בתפקודם ההורי, בעיקר בתקופה הראשונה למשבר – אך לא רק.

השפעות גירושי הורים על התפתחות ילדים הן, בעיקר, שליליות- לטווח הקצר והארוך, וקיימת כיום נטייה להגדיר ילדים שהוריהם גרושים כקבוצת סיכון.

בקרב כשליש מהמתגרשים הקונפליקט מעצים לאחר הפרידה (‘קונפליקט גבוה’) והילדים מנוצלים ככלי במאבק, וכאובייקט להסתה כנגד בן/ת הזוג לשעבר (עד כדי כשלון קשר עם הורה). אותם ילדים סובלים מטראומטיזציה מתמשכת, ולמרות סבלם הרב, הם ‘שקופים‘ לסביבתם הקרובה.

על רקע תופעה חברתית רחבה ומורכבת זו  – החל “ילדים לפני הכל” לפתח בשנת 2016 אסטרטגיה כוללנית להתמודדות עם התופעה והשלכותיה הרחבות ברמת הפרט והחברה למען ביסוסה של חברה ישראלית רגישה, אשר פתוחה להרכבים משפחתיים שונים ופועלת למען חוסנם הפיסי והנפשי של ילדיה.